בערב שבת, פרשת "ויצא", אור לי"א בכסלו תשס"ג (15.11.2002), פתחו מחבלים בירי לעבר חיילי צה"ל שסיירו בחברון, בציר המתפללים שבין חברון לקריית ארבע. בקרב שהתפתח, שנמשך שעות ארוכות עד לחיסול המחבלים, נפלו שנים-עשר לוחמים, כשניים עשר שבטי-יה, חיילי צה"ל ולוחמי כיתת כוננות של קרית ארבע, שלחמו כתף אל כתף. אחד הנופלים בקרב היה יצחק בואניש הי"ד, קצין הביטחון של קרית ארבע ומפקד כיתת הכוננות. נפילתו בקרב ביטאה את האופן בו הוא חי כאשר פעל ימים כלילות לבטחון קריית ארבע והאיזור כולו. מתוך אמונה שלימה בבניין הארץ בעז וגבורה, פעל במסירות והתמדה לבניית תשתית בטחונית ענפה, בנייה של תורות לחימה, ייסוד ואימון כיתות הכוננות, פיתוח והרחבה של מערכת הבטחון ועבודה לצד הצבא בכבוד ושותפות מלאה. מעל הכל פעל מתוך אמונה בזכותינו על הארץ הזו, בזכותינו ללכת בה בראש מורם, בגאווה לאומית יהודית, בחיבור שורשי ועמוק לכל חלק בה. בפריצה ולא בהתגוננות, בהתרחבות ולא בנסיגה, כבעלי הבית, כבני חיל.